היזק שאינו ניכר והחילוק בינו לבין גרמא

מתוך מה שכתבתי בבבא קמא צ"ח א':

בגיטין נ"ב ב' נחלקו אם היזק שאינו ניכר שמיה היזק. ומובא המחלוקת גם לעיל ה' א'.
כאן כתב רש"י "טעמא דרבה בכולהו משום גרמא בנזקין הוא ופטור". ומבואר שהדינים כאן תלויים במחלוקת האם גרמא בנזיקין חייב או פטור, והיא מחלוקת אחרת מהמחלוקת אם היזק שאינו ניכר שמיה היזק. ולרש"י שאין חילוק בין גרמא לגרמי להלכה אנו פוסקים שגרמא בנזיקין חייב משום דינא דגרמי. ובהיזק שאינו ניכר פוסקים שלאו שמיה היזק.

ונראה הביאור בזה שגרמא פירושו שאע"פ שנעשה נזק בחפץ, אם המזיק לא עשה מעשה היזק פטור. וכגון שהיה כלי נופל על כרים וכסתות וקדם וסיקל את הכרים והכסתות, אע"פ שהכלי נשבר ובוודאי ניזק, המזיק לא עשה מעשה היזק ולכן פטור משום גרמא, למי שפוטר על גרמא.
במכה בקורנס על המטבע, ההיזק ניכר, שהרי כל הרואה מכיר שאין בו צורה, רק כיוון שצורה היא דבר שאינו גשמי, לפעול שינוי בדבר שאינו גשמי אינו נחשב עשייה וחסר כאן מעשה ולכן פטור משום גרמא.
וכן אם היה מחרש את העבד על ידי מכה על אזנו לפני שידענו שבהכרח יצאה טיפת דם, היה זה נחשב היזק ניכר כיוון שהוא מתנהג כחרש וכל הרואה רואה עליו שהוא חרש, ורק לא נעשה שינוי גשמי בגופו ולכן אין זה נחשב מעשה, ויהיה דינו כמזיק בגרמא בלא מעשה.
וכן השורף שטר של חבירו ניכר שכעת אינו יכול לגבות את החוב, רק הממון הוא החוב ואל השטר גופו, וכיוון שלא עשה מעשה בעצמות גוף הדבר שניזוק, דהיינו החוב, חסר כאן מעשה והוא מזיק על ידי גרמא.
ובזורק מטבע של חבירו לים שבצלולים פטור, הפטור על גוף המטבע עצמו הוא משום שאומר לו הרי מונח לפניך ואינו אבוד ולא משום גרמא. אבל עדיין צדקו דברי רש"י שרבה משמיענו כאן דין פטור של גרמא, שהרי הניזק אינו חייב לעשות מעשה ולהוציא ממון כדי להציל את המזיק מלהיות מזיק. והניזק יכול לומר איני מביא בר אמוראי וממילא המטבע אבוד כמו בעכורים ושלם לי עליו. והמזיק צריך להביא לו בר אמוראי ולומר לו הנה בר אמוראי לפניך ומעתה אתה יכול לקחת את המטבע ואינו אבוד. ועל ידי שלא מביא לו בר אמוראי בזה עושה את המטבע לאבוד שהניזק לא חייב להביא בר אמוראי ובלא בר אמוראי המטבע אבוד. ורבה מחדש שכיוון שאם יש בר אמוראי המטבע לא אבוד, מה שעושה אותו המזיק לאבוד על ידי שלא מביא בר אמוראי זהו רק גרמא. בין אם נאמר שלא יביא הניזק בר אמוראי ויאבד המטבע המזיק רק עשה גרמא על המטבע, ואם יביא הניזק בר אמוראי המזיק לא ישלם לו דמי הבר אמוראי שהפסיד ממנו אותם רק על ידי גרמא.

היזק שאינו ניכר מבואר בגיטין שם שהוא המטמא תרומה של חבירו, והמדמע פירותיו, והמנסך יינו, והעושה מלאכה במי חטאת והמפגל את הקדשים, וכן מטבע שנפסל [לרב הונא אפילו נפסל בכל העולם ולרב יהודה בנפסל רק במדינה זו].
חפץ מותר וחפץ אסור הם שני גופים שונים ונחשב שגופו השתנה. ואין זה כמו מחיקת צורה ממטבע בקורנס, שמחיקת הצורה אינה שינוי באיסור והיתר והצורה אינה גשמית וכשאין שינוי גשמי אין כאן מעשה ופטור משום גרמא. אבל לשנות גוף מגוף מותר לגוף אסור זה שינוי בעצמות הגוף וכמו שהיה משנה אותו מפרה לחמור, שאיסור אינו רק דבר רוחני השורה על הגוף אלא הוא גדר במהות הגוף עצמו שנעשה חפצא אחר. ולכן לאסור חפץ נחשב שינוי גשמי בגופו ולכן השינוי הזה הוא מעשה מזיק ואין כאן פטור משום גרמא.
והטעם לפטור בהיזק שאינו ניכר הוא טעם מחודש, שאע"פ שיש כאן היזק שהרי שווה פחות, ויש גם מעשה מזיק ששינה את גופו בידיים ואין זה גרמא, עדיין פטור משום שמי שמסתכל לא רואה את הנזק.
הטעם בזה הוא לפי מה שהארכתי לבאר בחידושים סימן א' שדין מזיק תלוי שיהיה לו ציור של מזיק בעיני הרואה והחיבו תלוי בציור. וכמו שבשור שדחף שור אחר לבור לרבי נתן חייב בעל הבור הכל אע"פ שהזיק רק חצי שגם השור שדחף הזיק חצי, שהציור הוא שהשור הניזק בבורו ומשום הציור מתחייב. עיין שם שהארכתי להוכיח כך מכמה מקומות. ובהיזק שאינו ניכר כיוון שבעיני הרואה אין ציור של נזק פטור אע"פ שבאמת עשה מעשה והחפץ ניזק.

בגיטין נ"ג ב נאמר: "מתיב רב פפא [על מי שאמר היזק שאינו ניכר שמיה היזק]: "גזל מטבע ונפסל, תרומה ונטמאת, חמץ ועבר עליו הפסח, אומר לו הרי שלך לפניך". ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק האי גזלן הוא ממונא מעליא בעי שלומי? תיובתא".
ומבואר שמי שסובר שהיזק שאינו ניכר שמיה היזק גם בגזלן ייחשב שינוי לקנות. ולמי שסובר לאו שמיה היזק גם בגזלן הדין שאינו נחשב שינוי לקנות. והיא סברא אחת, שכמו שנזק תלוי בציור שיהיה ניכר לרואה שנעשה כאן נזק, כך גם מה שאמרה תורה והשיב את הגזילה אשר גזל – כעין שגזל, הנדון אם הגזילה היא כעין שגזל או לא כעין שגזל תלוי בציור בעיני הרואה, ואם נראית שהיא אותה גזילה הרי היא כעין שגזל אע"פ שניזוקה ונפחתו דמיה ונשתנה גופה מהיתר לאיסור שזה גוף אחר.

לעיל צ"ו ב' נאמר שמי שגזל זוזים ועשה מהם נסכא קנה בשינוי. ואע"פ שכאן פטר רבה מי שעשה מזוז של חבירו נסכא. ומוכח שטעמו של רבה כאן אינו מדין שינוי שאינו ניכר, שאם כן גם לא היה קונה בשינוי שכמבואר בגיטין מה שהוא היזק שאינו ניכר גם אינו קונה בשינוי. אלא מוכח כדברי רש"י שטעמו של רבה הוא משום גרמא. וניכר היטב שכעת אין בו צורה ושווה פחות והוא בוודאי היזק ניכר. רק כיוון שצורה אינה דבר גשמי אין במחיקתה תורת מעשה להחשב מעשה מזיק ובלא מעשה מזיק גמור הוא גרמא. וכדי שגזלן יקנה בשינוי לא צריך מעשה. וגם בנשתנה מאליו קונה בשינוי. וחסרון הצורה וודאי הוא שינוי גמור בחפץ אע"פ שהצורה אינה דבר גשמי, כיוון שהוא שינוי ניכר וניכר בו שנעשה שווה פחות די בכך להחשב שינוי שקונה.
ולפי זה דברי רבה כאן הם גם לשיטת רב יהודה שפסלתו מלכות הוי כנסדק והוא שינוי לקנות. ודלא כתוספות. שאע"פ שנחשב שינוי לקנות מכל מקום עדיין כיוון שרק מחק צורה שאינה גשמית אין כאן מעשה מזיק והוא רק גרמא.

תגים: מושגים