חידושי תורה על סוגיות - "באר לחי רואי"

אתר זה הוא נספח לאתר "תלמוד מוסבר ומאמרים".

ב"תלמוד מוסבר ומאמרים" משולבים בתוך הדף מלבד הביאור השוטף והתרגום, גם ביאורים ארוכים ומעמיקים הנקראים "חומר למחשבה".

חידושים למדניים-ישיבתיים יסודיים או שאינם מוגבלים לדף מסויים, מובאים כאן.

יש גם מדור "מושגים", שבו נתבארו מושגים למדניים בלי להאריך בחידושים ומשא ומתן בסוגיות.

חידושים שנוגעים לנושאים שדן בהם בספר ברכת שמואל, מובאים בשולי "ספר ברכת שמואל המבואר".

רשימת הסימנים בצד ימין.

תוכן:

סימן א' (ובו יסוד ומפתח גדולים לסוגיות הש"ס ודרך הלימוד) – ביסוד דין מזיק ונזקי ממון. בעניין אדם מועד לעולם. בדברי הרא"ה שהביא בברכת שמואל בבא קמא סימן ג'. בדין עדות בחילוק בין ראיה לידיעה. בטעם פטור גרמא והיזק שאינו ניכר.

.

סימן ב' – בטעם פטור שן ורגל ברשות הרבים וביסוד גדר מזיק ודין נזקי שכנים. ביאור דברי הרי"ף שהוא משום שדרכה בכך. ביסוד דין נזקי שכנים ובתוספות בבא בתרא י"ז ב' דיבור המתחיל אביי. בטעם הפטור ברשות המזיק. ביאור הסוגיא בבא קמא י"ט ב' וכי יאחזנה בזנבה וילך.

.

סימן ג' – בגדרי מעשה ביאה. ביאור בעניין שביאה נחשבת מעשה משום שנהנה. וכן מתעסק בחלבים ועריות חייב. בגדר ביאה בזכור ובהמה. ביאור רש"י כריתות ג' א' מניין שלאוין דעריות הן גם באשה. ביאור תוספות יבמות נ"ד א'.

.

סימן ד' – לאו שאין בו מעשה לעניין חטאת ומלקות. במקור לפטור לאו שאין בו מעשה לעניין מלקות ולעניין חטאת. חוקר האם גדר מעשה לעניין להחשיב עקימת פיו כמעשה שווה בשניהם או לא. ביאור סוגיא שבת קנ"ד א', סנהדרין ס"ב ב' עדים זוממין ישנם בראייה. שיטות רש"י ראב"ד ורמב"ן בזה. ביאור הרמב"ן ב"מ צ' ב' לעניין עקימת פיו בחסימה. ביארו הרשב"א שבועות כ"א בשם הר"י מיגש.

.

סימן ה' – באיסור להזיק בידיים ובנזקי ממונו. מבאר דברי הטור בתחילת סימן שע"ח ובתחילת סימן שפ"ט. מבאר שדין שמירה שמדין ד' אבות נזיקין נאמר רק לעניין שאם לא שמר חייב לשלם אבל לא לחייב לשמור לכתחילה. ואעפ"כ יש אופנים שכופין אותו לסלק ממונו שעשוי להזיק. מביא כמה סוגיות בעניין זה.

.

סימן ו' – ביסוד דין טמון באש. מביא דברי רש"י ורבינו תם בספר הישר שטעם הפסוק שפטר טמון באש הוא משום אונס. ומביא דברי תוספות שהטעם שפטור בהבעיר בשל חבירו על ארנקי הוא מסברא שנחשב אנוס ואף ללא לימוד מהפסוק. מבאר למה בנזקי שור ובור אין פטרו על טמון מדין אנוס. וכן מיישב מה שנאמר בבבא קמא ס"ב א' שלא שייך פטרו טמון במזיק שלא היה לו להזיק מתחילה ולכן אינו אונס. מחדש יסוד בעיקר גדר דין אש.

.

סימן ז' – מחדש ומוכיח יסוד שנגיחת השור נחשבת שנמשכת עד גביית הניזק. מבאר זכיית המזיק בשבח נבילה, עניין קרנא דתורך קבירא ביה, וביאור היטב בע"ה בדין נגח ואחר כך הפקיר.

.

סימן ח' – ביסוד חיוב גזלן וקנייני גזילה. בסוגיית תברה או שתיה. מבאר היטב בע"ה כצד חל קניין גזילה וכלפי מה, האם שינוי הוא מעשה קניין או שהוא רק מבטל את חיוב השבת הגזילה. מבאר המחלוקת בין הקצות לנתיבות האם השובר את החבית הוא מזיק או גזלן, ומבאר שהעיקר כהנתיבות. ביארו הסוגיא בסנהדרין ע"ב א'. מבאר הטעם שאינו יכול להקדיש גזילה שאינה ברשותו. מבאר מדוע מה שקמה ברשות גזלן לאונסין גורם לחייבו בנזקיה.

.

סימן ט' – בעניין אי אזלינן בתר מעיקרא או בתר בסוף. ביאור יסוד הסוגיא ושני הצדדים. מבאר דעת התוספות והרא"ש בזרק חץ על כלי, דלא כקצות החושן. ודעת הנימוקי יוסף בזרק חץ ומת. מבאר הסוגיא זרק תינוק מראש הגג ובא אחר וקיבלו בסייף לעניין בתר מעיקרא ובתר בסוף, ומבאר גם מחלוקת חכמים ורבי יהודה בן בתירא לגבי גוסס בידי אדם. מבאר שהעושה חבירו טריפה חייב משום רוצח אע"פ שלא מת [ואעפ"כ אין איסור להשתיל לב, אע"פ שעושים אותו טריפה לפני שמשתילים את הלב החדש].

.

סימן י' – בעניין הפקר ויאוש. מבאר גדריהם, ומבאר שלדעת כל הראשונים גם בייאוש החפץ יוצא מייד מבעלות המתייאש ונעשה הפקר גמור, ודלא כקצות החושן שחידש שביאוש הוא עדיין בבעלות הבעלים עד שיזכה אחר.

.

סימן י"א – בחילוק בין בעלות על חפץ לבין בעלות על שווי הממון שבו. בעניין בעלות על מטבע ומבאר שגוף המטבע עצמו הוא הפקר, וביאור יסוד עניין דבר הגורם לממון כממון דמי.

.

סימן י"ב – במה שיש בקנין קידושין משום קיום מצות פריה ורביה.

מבאר מדברי הרמב"ם והראשונים שגדר החיוב של פריה ורביה הוא כל עניין הקמת המשפחה ולכן גם קניין הקידושין הוא מעשה קיום מצוות פריה ורביה.